מגע
אחד הדברים שנותנים לילדים שלנו הכי הרבה בטחון בתקשורת בנינו הוא המגע.
הגר גל
מגע
כמה מאיתנו נרתעים ואף נמנעים ממנו, בגלל חוויות העבר, קושי בויסות תחושתי שלנו ההורים או סתם משגרת היום העמוסה. אנחנו לא נוגעים בדבר (תרתי משמע;) )
המקום של מגע בחיי תינוקות הוא הכרחי להתפתחות תקינה. האכלה, הנקה, לינה משותפת, הרגעה מבכי והשתובבות עם קטנטנים נעימה לנו, כמובן שגם להם.
ככל שגילם עולה, כחלק מהנפרדות שהילדים מפתחים על מנת לפתח זהות אישית משל עצמם, המרחק הפיזי גם תופס מקום. לאט לאט אם לא זוכרים לגעת, המגע אף נעלם.
ואני אומרת “לא בא לי”. לא בא לי לראות אותו מתבגר בלי היכולת לקווצ’ץ אותו ולהסניף אותו לנצח, בדיוק כמו שהיה בן מספר חודשים.
אחד הדברים שנותנים לילדים שלנו הכי הרבה בטחון בתקשורת בנינו הוא המגע.
זה האקראי, “על הדרך”, מגע מלטף, מבט חם וישיר בעיניים תוך כדי שיחה, צפיה מחבקת-משותפת בטלויזיה, ארוחה וכו’.. מגע ספונטני.
ומגע קבוע וידוע – חיבוק שנפגשים…
זה האקראי, “על הדרך”, מגע מלטף, מבט חם וישיר בעיניים תוך כדי שיחה, צפיה מחבקת-משותפת בטלויזיה, ארוחה וכו’.. מגע ספונטני.
ומגע קבוע וידוע – חיבוק שנפגשים, נשיקה לפרידה, ליטוף לפני השינה. כל מה שקבוע, ידוע ונותן את תחושת המוכר. הטקסי.
השקעה לטווח הארוך – זאת הזמנה להיזכר כמה נעים היה לנו (ולהם!) כשהיו קטנטנים, כמה זה אפשרי בקלות לשמר את שפת האהבה בינינו בכל שלבי ההורות השונים שלנו…
3… 2…1 ויאללה לקווצ’ץ
