להגר היקרה,
עד הרגע האחרון עוד התלבטתי אם אני צריכה בכלל דולה, ואיך זה יהיה להכניס אדם זר לתוך חדר הלידה ואל תוך החוויה הכי אינטימית ופרטית שיש.
ואת התעקשת לאט לאט ליצור קשר נעים ועוטף. לקראת סיום ההיריון התקשרת ודאגת לשלומי בדיוק במינון הנכון עבורי.
כשהעניינים הפכו לחוצים, היית שם – זמינה ומבינה. נסעת עד אליי כדי להרגיע, “בילית” איתי לילה ארוך במיון נשים, וכל הזמן היית חיובית, נעימה וסבלנית.
בלידה עצמה הנוכחות הנשית, האמפתית שלך הייתה עבורי נחמה גדולה. לרגע לא הרגשתי לבד. היית שם קשובה, מתאימה את עצמך בדיוק ומעודדת. נתת לי את התחושה שכל מה שאני רציתי או הייתי – היה לגיטימי ונכון. והלידה זכורה לי כחוויה עוצמתית וחיובית – לא מעט בזכותך.
אפילו בן זוגי הספקן אמר בסופו של דבר שעזרת המון.
גם אחרי הלידה, למרות שחשבתי שאני כבר יודעת הכל, ולא יהיה לי צורך בליווי, הסתבר שכל ילד מביא עמו אתגרים חדשים – וגם אחרי היית זמינה עבורי בכל עת, והרגשתי שיש לי חברה.
אז תודה ענקית על הכל, וגם על התמונות המדהימות.
שלך באהבה גדולה – נדב הקטן, מיכל ורוני (ואורי גם).
