לרכוב על אופניים

לקחת עזרה כשצריך, לא אומר שנכשלנו, זה אומר שגדלנו….

הגר גל

אחד מזכרונות ילדותי המוקדמים הם לימוד הרכיבה על אופניים, אני ממש זוכרת איך לאט לאט אבי (בסבלנות השמורה רק לו 😉 לימד אותי לרכוב. בהתחלה היו לי גלגלי עזר, אח”כ אבא שלי רץ עם מקל מטאטא, הורדנו גלגל בצד אחד… ואני בסיבוב הראשון משוויצה לאחותי ולבני השכנים שאני רוכבת. לא עברו מספר שניות והופ – התרסקתי על הרצפה כשהם מצחקקים לכיווני.

עברו שנים. למדתי לרכוב. 
לפני שלוש שנים, בסמיכות ליום כיפור, כשהבנים נראו לי מספיק בשלים ללמידה (ואני נורא רציתי…), קנינו אופניים וניסיתי ללמדם. 
הם היו עייפים והיה חם, סביר להניח שרמת הסבלנות שלי גם היתה מוגבלת בסיטואציה שנוצרה. במקום חוויות למידה נעימה יצרתי כזה אנטי גדול. תסכול שלהם. תסכול שלי.

“במקום חוויות למידה נעימה יצרתי כזה אנטי גדול. תסכול שלהם. תסכול שלי.
נושא האופניים יצא מחוץ לתחום השיחות שלנו. בכל פעם שניסיתי מספר 1 ומספר 2 בהתאמה התחילו ב”דיייי, אנחנו לא מעוניינים לדבר איתך על זה. מה את לא מבינה”, “לא רוצים” ועוד ועוד, אתם כבר מתארים לכם לאן השיח מתגלגל. כל אחד מאיתנו מתבצר בעמדתו.

נושא האופניים יצא מחוץ לתחום השיחות שלנו. בכל פעם שניסיתי מספר 1 ומספר 2 בהתאמה התחילו ב”דיייי, אנחנו לא מעוניינים לדבר איתך על זה. מה את לא מבינה”, “לא רוצים” ועוד ועוד, אתם כבר מתארים לכם לאן השיח מתגלגל. כל אחד מאיתנו מתבצר בעמדתו.

ואז הבנתי. לפעמים צריך עזרה מבחוץ. 
פניתי לעובדיה צרפתי – מדריך לרכיבה על אופניים.

לפעמים צריך עזרה מבחוץ, מישהו אחר שיראה לנו את הדברים אחרת. יוציא אותנו מהמוכר ויביא איתו את השינוי.

בדיוק כמו בהדרכת הורים – התהליך קצר, שיעורים פרטניים ואיכותיים המתמקדים בצרכיו האישיים של אותו ילד.

ממליצה בחום על עובדיה צרפתי.
לקחת עזרה כשצריך לא אומר שנכשלנו, זה אומר שגדלנו.

שתפו באהבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email