יולי 2013

להגר המהממת והדולה הכי מדהימה שיש,עכשיו שבועיים אחרי שאריאל הגיח לאוויר העולם (וכל כך הרבה בזכותך!!) יש לי דקה של חסד (כי הוא סוף סוף נרדם) לרשום לך מספר מילות תודה..אז נתחיל..בתחילה ששקלנו לקחת דולה אני התנגדתי, פחדתי שלא יהיה לי מספיק מקום בלידה ללוות את מירב.. אבל היא התעקשה ואני רציתי כמה שפחות מתח.. ולכן שינסתי מותניים והתחלתי to google it.. למרות שקיבלנו מספר המלצות על דולות מקסימות ומקצו…עיות נוספות, אני המשכתי לחפש והגעתי במקרה (וכנראה שלא במקרה) לפרסום שלך.. וזהו.. הרגשתי בבטן קליק.. ידעתי שאת הדולה שלנו!!כשנפגשנו (כבר באותו יום) היה ברור באמת שהחיבור חזק (ולמרות שלא הבנו הרבה בכל התהליך) הרגשנו מיד שיש לנו על מי לסמוך.הגר היקרה, אין לי מספיק מילים להרעיף על החוויה המשותפת שעברנו איתך.. זה החל בצירים בבית, שהגעת (ושוב נודה לנפלאות ה GPS) וישר נכנסת לעניינים, רקחת תרופות, מסאז’, מילות הרגעה ועידוד ושוב מסאז’ והכל עם כל כך הרבה חן, אהבה ומקצועיות.את השעות הקשות בביה”ח עם הצירים עד האפידורל המיוחל (אני עברתי בזכותך.. כלומר מירב עברה בזכותך).. נתת לי כל כך הרבה מקום לתמוך ולהיות שם בשבילה.. ואת היית כל רגע איתנו בפעולה.. פה מטלית לחה ושם מקלחת חמה, מוסיקה מרגיעה, קש שיתאים לבקבוק, מסאז’ ולחיצה מתאימה.. לכן זה לא הפתיע שכל הצוות שהיה שם איתנו החל באחות (בסניטר שקראתי לו כי חשבתי שהוא נותן את האפידורל), הרופא והמיילדת כל כך הקשיבו לך והעריכו את דעתך.אני חושבת שללא ספק הרגע הקריטי היה כשהקטנצ’יק נכנס למצוקה ופתאום כל הצוות שם איתנו במקום הכל כך רגוע ונעים שיצרנו ומשום מקום מסכת חמצן ודופק לא סדיר ובחלל נשמעת קריאה של “תביאו וואקום” ואני כל הזמן הזה הסתכלתי עלייך לראות אם את נלחצת.. וכשראיתי שאת רגועה, אני נרגעתי מיד. ואז ביקשת שיתנו לנו עוד הזדמנות ליילד אותו ללא אמצעי עזר וכולם נענו לך.. וזה רק מראה שוב כמה מקצועיות, אוהבת, רגישה ואכפתית את! וכך ביום ראשון ה 16.6 בשעה 5:45 הגיח לעולם אריאל רובין פייקובסקי, אושר גלום במשקל 3.065.. אז נכון ששכחנו מה זה לישון.. אבל בהחלט נזכרנו מה זה לאהוב.אז אוהבות אותך המון.. מודות לך על כל רגע.. ומחכות לך בלידה הבאה.. הפעם שלי ליטל, מירב ואריאל