אז ככה … עברו כבר 5 חודשים מאז חווינו על בשרנו את חווית הלידה ועדיין מרגיש כאילו רק לפני רגע זה קרה .
הכל התחיל מהשיחות הרגילות של זוגות על הלידה … בעלי כל כך חשש מהרגע והיה בטוח שיתעלף ואני, שזו הלידה הראשונה שלי לא רציתי להישאר לבד .
העדפתי מישהו חיצוני שייכנס איתנו לחוויה הנהדרת הזו …. קיוויתי שיהיו לי לידות קצרות כמו של אימי ואחותי ובכל זאת לא רציתי לבוא שאננה ולא מוכנה הייתי צריכה מישהי שתכשיר אותי ותאמן אותי .
דיברתי לפני כן עם מספר דולות כולן היו נחמדות אבל בחרתי להיפגש קודם כל עם הגר וכמו שחשבתי … זו הייתה אהבה והבנה ממבט ראשון .כבר בפעם הראשונה שנפגשנו היה חיבור כל כך כיפי וטבעי … היה בה את הרוך לטפל את העומק להכיל ואת המקצועיות והידע אמנם לא ידעתי מה מצפה לי בלידה אבל הרגשתי שיש לי צוות מנצח … וזו התחלה טובה .

הייתה לי לידה מושלמת או כמו שהגר מכנה אותה – מדויקת. התחילו לי ערב לפני הצירים כשעשו לי סטריפינג … ישנתי לילה מלא וגדוש ובבוקר המשיכו הצירים והתעצמו, הגר הרגיעה ואמרה לי לקרוא לה כשאני אצטרך אותה … לא יודעת מה גרם לי לסמוך עליה שהיא סומכת עליי … אבל ניתקתי, נכנסתי לאמבטיה והעברתי שעתיים של צירים לבסוף ביקשתי ממנה שתבוא והיא התייצבה ואוטומטית השרתה בי רוגע .
יש אנשים כאלה … שפשוט הנוכחות שלהם מרגיעה אפילו במצבי קיצון, עשרים דק אחרי שהגיעה ירדו לי המים והיא ישר זיהתה שאני כבר בלידה והכינה אותי שהצירים הולכים לכאוב מעכשיו (והיא צדקה לצערי) ישר התלבשתי ונסענו לבית החולים .
באוטו הגר עזרה לי להעביר את הצירים שהתעצמו פי מליון עד שהגענו לבית החולים . במוניטור הודיעו לי שאני בפתיחה 5 (פרט מידע שהגר כבר ידעה) אבל אין מקום בחדר לידה אז המשכנו להעביר את הצירים יחד, תוך כדי הגר מעסה לי את הגב, תולה את ידיי על צווארו של בעלי מפרגנת לי ומעודדדדדדדת. אחרי 40 דק בעמידה ותנועה העבירו אותי לחדר לידה, תוך שניות הגר התחברה למיילדת והבינה שאנחנו משדרות על אותו הגל .
בלי אפידורל בבקשה ! ולידה פעילה ! אני לא רוצה לשכב על המיטה .אמרו לי מעולה, הגר ישר העלתה את ראש המיטה יחד עם האחות המיילדת ואני עמדתי על הברכיים. אחרי שני צירים בהם הגר מעסה לי את הגב יחד עם בעלי הרגשתי שאני חייבת ללחוץ,תוך כדי הגר מדברת עם אמא שלי מצלמת לי תמונות ומנחה את בעלי. אני, לדבריה, הייתי מוכנה לקרב,  התהפכתי … פתיחה 10 !!!!! …

את יכולה להתחיל ללחוץ הכריזה המיילדת, אני בשוק, מתחילה ללחוץ ותוך 3 לחיצות מלאות בעידוד,הנסיך הקטן בחוץ !!!
איזה אושר איזו נחמה כמה אהבה ?! ווווווווואו טירוף חושים … יש סם אהבה באוויר אז נכון יש שיאמרו שזו הייתה פשוט לידה כזו, מהקצרות האלה שזה פשוט קרה ולא היה צריך עזרה ובטוח שלא דולה, אבל הרבה דברים היו יכולים להשתנות בדרך אילולא התמיכה הרגשית והמקצועיות של הגר.
זה נכון שרק אישה יולדת אבל גם הבעל צריך מישהו שיעזור לו לתמוך בו בזמן שהוא רואה את הבנאדם הכי קרוב אליו כואב ומתענה. הגר עשתה בדיוק את מה שהיא הבטיחה במפגש הראשון, היא ידעה מתי לקחת צעד אחורה ולתת לי זמן עם בעלי. היא ידעה מתי לצלם כדי שתהיה לנו מזכרת ונראה איך זה היה מהצד. היא ידעה מתי להשתמש בידע שלה ומתי באמפטיה. היא ידעה מתי להתערב , היא פשוט ידעה להיות ולא להיות.
יש מושג שנקרא תחליף מאמץ, במקצוע שלי הוא מתייחס לזה שאם מערסלים תינוק הוא יכול לסמוך על העולם, לשחרר ולהרפות את הגוף והשרירים. הגר הייתה לי כתחליף מאמץ היא עטפה אותי בידע, סמכה עליי ונתנה לי את ההרגשה שאני יכולה פשוט להרפות ולהוציא.
דולה משמעה תומכת לידה,אין ספק שקיבלנו תמיכה בחווית הלידה הראשונה שלנו מה שהשאיר אותנו עם צפייה לחוויה הבאה …
אז כל מה שנותר להגיד זה תודה רבה לך על חוויה של פעם בחיים !